לב האדם

מתוך ״הבשורה על־פי מרקוס״

ואז קרא את כל ההמון אליו ואמר להם: ״הַקשיבו אליי כולכם והָבינו: אין דבר מחוץ לאדם אשר יכול לטמא אותו כשהוא נכנס לתוכו; אולם הדברים אשר יוצאים מתוכו, אלה הם הדברים המטמאים את האדם. מי שיש לו אוזניים לשמוע, שישמע!״

וכאשר נכנס לבית מן ההמון, שאלו אותו תלמידיו על המשל. ואמר להם: ״האם גם אתם כה חסרי הבנה? האם אינכם מבינים שכל מה שנכנס לתוך האדם מבחוץ אינו יכול לטמא אותו? כי הוא אינו נכנס לליבו, אלא לבטנו, ומופרש אל בית הכיסא, וכך מטוהרים כל המאכלים.״ ואמר להם: ״מה שיוצא מן האדם הוא המטמא את האדם. כי מבפנים, מלב בני האדם, יוצאות המחשבות הרעות: ניאוף, זנות, רצח, גניבה, חמדנות, רֶשע, רמייה, זימה, עין רעה, חילול הקודש, גאווה, סכלות. כל הרעות האלה יוצאות מבפנים ומטמאות את האדם.״ – מרקוס ז׳:א—כג

◆

הפרושים והסופרים, שבאו מן הממסד הדתי, שאלו את ישוע למה תלמידיו אוכלים לחם בידיים לא רחוצות. אנשי הממסד הדתי הקפידו לשמור מצוות שהיו קשורות במקורן לטהרת הכהונה, וגם הפיצו את המצוות האלה בקהל הרחב. ישוע השיב והוכיח את אנשי הממסד הדתי ולימד כי לב האדם הוא מקור הטומאה האמיתי. 

הקפדה דתית על טהרה חיצונית אינה יכולה להסתיר את הטומאה הפנימית הנובעת מלב האדם. הרי התנ״ך מלמד כי לב האדם הוא רע מיסודו, ככתוב:

״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם.״ – בראשית ו׳:ה

רק אלוהים יודע עד כמה רע ליבנו. ולכן אלוהים הבטיח מהפכה רוחנית ובה ייתן לנו לב חדש ורוח חדשה, ככתוב: 

״וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם.״ – יחזקאל ל״ו:כו—כז

אלוהים אמר בפי ירמיהו הנביא כי בעתיד הוא יביא את השינוי המיוחל הזה דרך ברית חדשה, אשר תהיה שונה מן הברית שכרת איתנו בהר סיני:

״הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳, וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה׳. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה׳, נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם.״ – ירמיהו ל״א:ל—לב

ישוע הוא המשיח המובטח אשר נשלח מאת אלוהים לכרות איתנו ברית חדשה. בערב הפסח, בלילה שלפני מותו, הוא אמר לתלמידיו כי הברית החדשה תיכרת דרך דמו: ״זה דמי, דם הברית החדשה, הנשפך בעד רבים. אמן, אני אומר לכם, שָתֹה לא אשתה עוד מפרי הגפן עד ליום שבו אשתה אותו חדש במלכות האלוהים.״

ישוע לא בא כדי לתקן את ליבנו, אלא כדי להעניק לנו לב חדש ורוח חדשה. הוא שפך את דמו למען ״הרבים״, כלומר כל אלה אשר יקבלו סליחת חטאים דרך אמונה בו. הוא רוצה לחולל מהפכה רוחנית בקרבנו, ודרכה נוכל להתקרב אל אלוהים ולהתהלך איתו בחיים חדשים.