נביאי ישראל דיברו רבות על חטאי האדם ועל הצורך שלו לקבל מחילה. ישעיהו הנביא אמר שהחטאים שלנו מרחיקים אותנו מאלוהים: ״כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ.״ ישעיהו נ״ט:ב
אלוהים קבע יום בעתיד, שבו בני האדם יישפטו לפי מעשיהם. אין אדם שהוא טוב עד כדי כך שיוכל להצדיק את עצמו בפני אלוהים ביום המשפט. שלמה המלך כתב: ״כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.״ קהלת ז׳:כ
אלוהים שלח את בנו, ישוע המשיח, כדי להציל אותנו ממשפט האלוהים על חטאינו. ישוע אמר: ״אמן אמן אני אומר לכם: השומע את דבריי ומאמין לשולחי, יש לו חיי עולם ואינו בא למשפט, אלא כבר עבר מן המוות אל החיים.״ יוחנן ה׳:כד
ישוע מת כדי לכפר על חטאינו ולהביא לנו חיי עולם. עם זאת, המתנה של סליחת חטאים צריכה להתקבל באופן אישי. כדי לקבל סליחת חטאים ולזכות בחיי עולם עלינו להתוודות על חטאינו, לשוב לאלוהים ולבטוח במשיחו —ישוע המשיח.
אחרי תחייתו של ישוע מן המתים דיבר שמעון כֵּיפָא, אחד מתלמידיו, אל חברי הסנהדרין. הוא הכריז על סמכותו הבלעדית של ישוע כמשיח ישראל להעניק לנו סליחת חטאים: ״ואין ישועה באחר, כי אין שֵם אחר נתון לבני אדם תחת השמיים, ובו עלינו להיוושע. […] אלוהים נשא את ישוע בימִינו להיות שׂר ומושיע — להעניק לעם ישראל תשובה וסליחת חטאים.״ מעשי השליחים ד׳:יב; ה׳:לא
