״וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ, וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר.״ זכריה י״ב:י
לפי זכריה הנביא, ימות המשיח בדקירה.
מלבי״ם, מפרשני המקרא, פירש את הנבואה כעוסקת במותו של המשיח: ״אז ייהרג משיח בן–יוסף במלחמה. […] כאִילו הם ׳דקרו׳ אותו על ידי עֲוֹנותיהם.״
התגשמות הנבואה: ישוע נדקר בצליבתו ומת
ישוע נצלב מחוץ לחומות ירושלים בידי חיילים רומאים. החיילים דקרו את ידיו ואת רגליו במסמרים, ובמעשה זה התגשמה הנבואה.
צליבתו של ישוע בידי חיילים רומאים מתועדת בספרי הבשורות: ״והביאו אותו אל המקום שנקרא גוֹלְגוֹלְתָא, שתרגומו מקום הגולגולת. ונתנו לו לשתות יין מהול במור, אך הוא לא לקח. ולאחר שצלבו אותו, חילקו את בגדיו בהפלת גורל לקבוע מה ייקח כל אחד. והייתה זו השעה השלישית, וצלבו אותו. ודבר אשמתו היה רשום על שלט מעליו: מלך היהודים. וצלבו יחד איתו שני שודדים, אחד מימינו ואחד משמאלו; והתגשם דבר הכתוב: ׳ואת פושעים נִמנָה.׳״ מרקוס ט״ו:כב—כח