״נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי, וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ.״ ישעיהו נ״ג:ג
״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה; מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.״ תהלים קי״ח:כב—כג
נבואות אלה מתארות את דחיית המשיח. חז״ל מפרשים נבואות אלה ואומרים כי המשיח יידחה. תיאורים אלה מנוגדים לתפיסה הרווחת שלפיה העם יקבל את המשיח בברכה.
מדרש תנחומא פירש את הנאמר בישעיהו נ״ג על סִבלות המשיח: ״אין איש הנאמר כאן אלא משיח בן־דוד, שנאמר: […] ׳אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי.׳״
רש״י פירש את הנאמר בתהלים קי״ח כנבואה המעידה על דחיית המשיח: ״משיח בן־דוד, וכן הוא אומר: ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים.׳״
התגשמות הנבואה: מנהיגי העם דחו את ישוע
ישוע ידע שמנהיגי העם ידחו אותו והזהיר את תלמידיו: ״הנה אנחנו עולים לירושלים, וכל מה שנכתב בידי הנביאים על בן־האדם [המשיח] יתגשם: הוא יימסר לגויים, והם ילעגו לו, ויתעללו בו, ויִרקו עליו. ולאחר שיַלקו אותו, יהרגו אותו — וביום השלישי יקום מן המתים.״ לוקס י״ח:לא—לג