נבואה מן התנ״ך: ישוע המשיח הוא בן־האלוהים

״יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל ה׳ וְעַל מְשִׁיחוֹ. […] אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, ה׳ אָמַר אֵלַי: ׳בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׳. […] נַשְּׁקוּ בַר פֵֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ; אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.״ תהלים ב׳:ב, ז, יב

״כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ: פֶּלֶא, יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם.״ ישעיהו ט׳:ה

התנ״ך מלמד שאלוהים הוא אבינו, וכן שהמשיח הוא בנו. בספר תהלים דיבר דוד המלך על המשיח ותיאר אותו כבן־האלוהים. 

ישעיהו הנביא תיאר את המשיח כילד אשר מקבל תארים רמים, כמו ״אֵל גִּבּוֹר״ ו״אֲבִי עַד״. תארים אלה מתייחסים לזהותו של המשיח כבן־האלוהים. אִבן עזרא פירש את התארים הרמים האלה כשמותיו של הילד: ״יש אומרים ׳פֶּלֶא, יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד׳ הם שמות השֵם [ה׳], ושם הילד ׳שַׂר שָׁלוֹם׳. והנכון בעיניי — כל אלה שמות הילד.״